מרחב ההתייחסות של ההבנה ההומאופתית הוא אין סופי. המקורות המסורתיים של ההומאופתיה, יסודות ההבנה (אורגנון) וגוף הידע אודות הרמדיז (הפרובינג+מידע קליני) הם מוגדרים, כתובים ונהירים לכל קורא. משם והלאה, נמצא המרחב האין סופי של עולם התופעות, שממנו שואבת ההומאופתיה הבנות אשר יכולות להאיר באור מעשיר ומרתק כל אחד מעקרונות היסוד כמו גם את הבנת המטריה מדיקה. השפע, הפתיחות הזאת, הביאו צורך בחשיבה שבבסיסה נסיון לשים הגדרות וגבולות – "לעשות סדר". כך, בצד הפתיחות, ומה שנחווה כמו מרחב פרוץ וחסר גבולות, צמחו שיטות, תפיסות, תיאוריות, דפוסי עבודה וחלוקות. די בהצצה חטופה בתוכנות המחשב כדי להתרשם ממגוון תבניות העזר האמורות לסייע להומאופת בעבודתו.
"סדר" הוא צורך שצמח בתוך התרבות האנושית כדי לאפשר הבנות פשוטות, לפשט את המורכבות של הקיום האוניברסלי. בעולם החומרי אנחנו יכולים לעשות סדר (לסדר את הארון בהתאם לסדר מסויים, לכתוב מאמר שיהיה בו הגיון מסודר, לסדר דברים בצורה כרונולוגית, לסדר לפי גודל או צורה או כמות וכו'). אולם, לטעמי לפחות, חווית הקיום והתבוננות בעולם התופעות אינן יוצרות תחושה "שיש איזשהו סדר" נהפוך הוא! מה שכן ניתן להבחין בו הוא שיש חוקיות. שהדברים מתנהלים ע"פ חוקיות מסויימת וחוקיות זו נשמרת ומהדהדת בכל תופעות הקיום האוניברסאלי. היממה – בוקר, צהריים, ערב, לילה, עונות השנה – חורף, אביב, קיץ, סתיו אינם מייצגים סדר, הם מייצגים חוקיות. איכויות של חום וקור,יובש ולחות, ריק ומלא, גבוה ונמוך מייצגים קטבים של אותו ציר. אחד מכיל את השני ויחד עם זה מנוגד לשני. כל אלו מייצגים חוקיות אך רבים נוטים לקרוא לזה "סדר".
ד"ר מיכל יקיר מתבוננת בסדר המופלא של עולם הצמחים, מתבוננת בשלבי ההתפתחות האנושיים ומגלה חוקיות בהתאמה בניהם! יער עד משתרע עד מעבר לאופק ומיכל, חרוצה, סקרנית, עמלנית, מטפסת לצמרת של הגבוה, הוותיק והעתיק שבעצי היער. עומדת בקצה הענף הרך הגבוה מכולם וסוקרת את היער למלוא רוחבו, לא מחמיצה אף פרט ראוי לציון בטווח הראיה האפשרי. תוך טיול למטה במורד הגזע, היא בוחנת כל ענף וכל עלה והופכת בו כה וכה, רושמת בשקדנות את רשמיה. משהגיעה לבסיס הגזע, חודרת ללא חת מבעד לחריצים הדקים המובילים לתוך שורשיו, לא פוחדת מהאפלה וממה שעלול להתגלות בתוך העולם "שמתחת לאדמה", ממששת דרכה לאורך השורשים עד הדק שבהם וחוזרת ומגיחה חזרה אל האור ובידה שלל נדיר של ממצאים והבנות. את אלו, יחד עם אוקיינוס הידע הנוסף שכבר בתוכה, היא מתיישבת ובשקדנות מעלה על הכתב.
נקודות המפגש אותם מתארת מיכל בספר: בין תהליכי היווצרות האני (בהיפרדותו מהכלל עד לשלב ההכרה ב"אחד מול העולם"), לבין שלבי התפתחות והתבגרות – מלידה ועד זיקנה ומות, מקפלות בתוכן את כל מגוון התימות בחווית הקיום האנושי. הצלבה של תמות אלה עם קבוצות על נתיב ההתפתחות האבולוציוני של עולם הצומח, תוך לימוד ה"מהות הגבוהה" של כל צמח, כפי שמופיעה במטריה מדיקה, מאפשרת הצצה יחידה במינה דרך פריזמה ממורקת ונדירה.
יחידת סגולה, בראייתה הרהוטה ודקות הבחנתה, שוזרת וטווה לנגד עיננו את מה שלכאורה גלוי וידוע לכל, לכדי מארג מרהיב, רב מימדי ואיתן.
אליה און
מרץ 2007
* ניתן להשיג את הספר במשרדי האגודה להומאופתיה - או ליצור קשר עם מיכל יקיר דרך האתר
או במייל
m-yakir@bezeqint.net