למה ולמי מתאימה טבלת הצמחים

- כיצד בנויה הטבלה: הטורים והשורות ומפגש בינהן - מבנה מחזורי

- דוגמאות

- איך לעבוד עם הטבלה

.

מבנה טבלת הצמחים והשימוש בה

 

טבלת הצמחים מתאימה הן להומאופתים והן למטפלים ברפואת צמחים בכלל כייון שהיא מאפשרת הבנה ממבט על של תרופות צמחיות, תוך ראייה של הסדר הכללי בעולם הצומח והקשרו להתפתחות האדם - ולמחלות מהן האדם סובל ומשמעותן בהתהיליכי התפתחותו. מתוך כך ניתן להבין את תפקידן בתהליכי הריפוי שעובר האדם. 

 

בראש ובראשונה הטבלה מאפשרת להעמיק את הבנת המקרה: כאשר מגיעים לרמדי צמחית ומתבוננים בדיעבד על מיקומה במפגש הטור והשורה בטבלה, המידע הכללי שופך אור על המקרה כולו ומאפשר הבנה רחבה של המקרה והמצב בו האדם נמצא – על פי ההקשר של קבוצת הצמחים אליה משתייכת הרמדי. 

הטבלה משמשת גם להבחנה מבדלת לאחר רפרטוריזציה רגילה. ההבחנה נעשית לפי התאמת המקרה לשלב בטבלה אשר מתאר באופן הטוב ביותר את לב הסיפור. כך ניתן לשלול רמדיס שעלו אך השלב שלהן איננו מתאים בעליל למקרה. כלומר לכל קבוצת רמדיס מסדרה כלשהי ישנן תֵמות אופייניות. כאשר המקרה מציג תֵמות אלו, יש אפשרות לצמצם את בחירת הרמדי לאותה הסדרה.

באמצעות הטבלה ניתן להגיע לרמדיס קטנות, שאינן מיוצגות היטב ברפרטורי, ולהבין אותן לעומק  באמצעות התֵמות של הסדרה: למעשה קשה לזכור תכונות של אלפי הרמדיס הצמחיות הקיימות, אך מאחר וניתן לקבץ צמחים לקבוצות בעלות מכנה משותף – קבוצות בעלות קרבה משפחתית, צורנית, כימית וגנטית, ניתן ללמוד ולהבין את תכונותיהם המשותפות: בדומה ל-Genus epidemicus, כל סדרה מתוארת בשלמותה על ידי אוסף כל הרמדיס שבה. תכונות אלו יכולות לעזור ולהבין רמדיס קטנות, מועטות סימפטומים. לכן הטבלה יעילה גם בעבודה עם רמדיס שהמידע עליהן מועט (למעשה רמדיס צמחיות רבות עברו פרובינג רק על הטינקטורה או שהמידע נילקח מהרעלות בלבד, לכן חסרה בהן הבנה של התנועה המרכזית או האפיונים הנפשיים). כאשר עולות במקרה כמה תֵמות התואמות לאפיוני סדרה מסויימת, ניתן להגיע אל הסדרה המכילה את הרמדי ולהתקרב אל הרמדי המתאימה, גם אם היא קטנה ואיננה מוכרת בפני עצמה. אפיוני הסדרה אליה משתייכת הרמדי יכולים לכן לספק מידע נוסף, ולהסביר את המקרה.

הטבלה יכולה לשמש כמאגר של אפשרויות חליפיות למתן רמדי: "כאשר נותנים רמדי מצמח אחד והאפקט איננו ברור, לפני שמשנים גישה, אם אנו בטוחים ברעיון של הסדרה, כדאי להחליף לרמדי מצמח ממין קרוב מאותה קבוצה, אולי אפילו למין מקומי, אשר יתאים יותר לאדם בארצו" (ורמולן 2009).

 

הטבלה מבוססת על סיסטמטיקה ידועה של עולם הצומח, המחלקת את הצמחים לקבוצות אשר כיווני ההתפתחות האבולוציונית שלהן ניתנים להצגה סכמטית בשני צירים. הטבלה מציירת מצב בו כל קבוצת צמחים נמצאת בנקודת מפגש של טור ושורה, נקודה המתארת מפגש של שני צירי התפתחות.

כאשר מתבוננים במטריה מדיקה באופן זה, ניתן לראות כי הסדר האבולוציוני של התפתחות הצמחים ומיקומן של הרמדיס הצמחיות משקף תהליכים מקבילים בעלי היבטים פסיכולוגיים/נפשיים/פיסיים באדם. כלומר שלבי ההתפתחות הצמחים מקבילים לשלבי ההתפתחות האנושיים, בהם יכולים להתחולל עצירה, קלקול והיתקעות.

אמנם בוטניקה היא תחום שיש ללמדו לעומק בכדי להבינו, אולם בהקשר ההומאופתי אין הכרח לדעת הרבה: לאחר שמבינים בכלליות את מבנה עולם הצמחים – מכאן והלאה אין צורך בידע בוטני כדי להתייחס להיבטים צמחיים של רמדיס: ניתן להתייחס למבנה הטבלה כנתון וללמוד את תכונותיה בלבד. כלומר מאחר וההקשרים בטבלה כבר מוגדרים, ניתן להשתמש בטבלה מבלי שיש צורך להיות מומחים בתחום.

 

בציר המאוזן (טורים) מסודרות בסדר אבולוציוני עולה, משמאל לימין, קבוצות בוטניות גדולות המכילות כל אחת כמה סדרות (הן מכונות "בנות מחלקה"). סדר זה מצייר התפתחות לאורך שלבי היפרדות ודיפרנציאציה - החל משלב ראשוני של אחדות (oneness), היוליות וחוסר הפרדה, דרך תחילת הפרדה ויצירת גבולות, "כאן או שם", דרך פגישה, התמודדות והיפרדות מההיבט הנקבי, האימהי והמזין. בהמשך מגיעים התמודדות והיפרדות מהעיקרון הזכרי\אבהי. התהליך מוביל לקראת "אני" מופרד ומודע, המכיר באחר, מתמודד ומשתף פעולה עם הקבוצה והעולם תוך שמירה על עצמיותו. האגו עובר תהליכי הפרדה מה-Self הארכיטיפי והלא אישי – דרך שלבים של הפרדה וחיבור מחדש - עד לעמידתו הסופית כאני מופרד ואינדיווידואל מול ההורים, האחר, המשפחה, הקהילה והחברה (תהליכים אלו מבוססים בעיקר על פי ק. יונג).

 

הציר המאונך (שורות) – מתאר שלבי התפתחות והתבגרות של הסדרות בתוך כל טור, ("טור" הינו מבחינה בוטנית קיבוץ של סדרות - קבוצות צמחים קרובות שהתפתחו אבולוציונית אחת אחר השנייה והן ממוקמות בטור לפי סדר התפתחות אבולוציוני עולה). בתוך כל טור עוברות אם כך הסדרות מסע של התבגרות: החל בהריון, דרך לידה, ינקות וילדות, המשך בשלבי ההתבגרות, בגרות וכלה בזקנה וסוף החיים (שלבים אלו מבוססים בעיקר על פי שלבי ההתפתחות האדם כפי שנוסחו הפסיכולוגים א. אריקסון ורולף מוס).

 

כל נקודת מפגש של רמת ההיפרדות ה"אני" (טור), עם שלב התפתחות והתבגרות (שורה) מתארת את האפיונים המיוחדים של הסדרה הבוטנית הממוקמת שם והרמדיס שבה. האפיונים הנוצרים במפגש מכונים "תֶמֺות". הטבלה איננה מצביעה על תכונות של כל רמדי בנפרד אלא על קו המנחה את הסדרה - כלומר קבוצת תֵמות אפשריות האופייניות לסדרה כולה[1]. בעוד שכל רמדי בסדרה עוסקת רק בכמה מהתֵמות, ובהתאם מתארת קלקול או היתקעות רק באחד מהשלבים שלעיל. הקלקול אינו חייב להיות אירוע אמיתי שהתרחש בילדותו של אותו אדם, אלא הוא בבחינת State, מצב: תפיסת המציאות הפיסית\רגשית\מנטאלית. גם אם אין מבינים את התהליך. מאחר ומספר קבוצות הצמחים הוא עצום, יוצא שלעיתים ממוקמות באותו צומת מפגש כמה סדרות, ולעיתים נשארת המשבצת ריקה.

 

 

דוגמאות: בטור הראשון רבות מהרמדיס מראות Clairvoyance - כיוון שהן מבטאות תֵמות של התחלה, לא כאן עדיין, לא בעולם הזה, חיבור להיבט האינסופי של העולם. אלכוהוליזם הוא תֵמה המשותפת גם היא לרמדיס בטור הראשון: בריחה מהעולם הזה עקב אי יכולת להיות כאן. לא פלא כי הרבה צמחי סם מצויים מבחינה בוטנית בטור הראשון.

בטור הרביעי – טור  ההזנה, הרמדיס עוסקות בחוסר ביטחון קיומי, באמהות, נתינה, אגירה, עיכול והזנה. באופן לא מפתיע ממוקמים שם רוב צמחי המאכל הבסיסיים של האדם: חיטה ושעורה, תירס, אורז, סוכר, שוקולד, תה ואף הצמחים הטורפים.

 

 

בכדי להבין רמדי מסוימת, מומלץ להקדים ולקרוא את הפרק התיאורטי בתחילת הספר (המתאר בהרחבה את תכונות הטורים והשורות וכן מונחים בסיסיים בהם הטבלה משתמשת). לאחר מכן מומלץ לקרוא את המידע הכללי על הסדרה בה נמצאת הרמדי. קריאה של כל תכונות הקבוצה (התֵמות האופייניות לכל סדרה) תעזור להבין את הרמדי מנקודת מבט רחבה ומקיפה יותר, הקשורה לתהליך שעוברת הסדרה של אותה הרמדי על פי מיקומה בטבלה.

במקרים של רמדיס שיש להן מעט סימפטומים, הסימפטומים הכללים של המשפחה, באם הם קיימים במקרה, יכולים לתמוך בבחירת אותה הרמדי, גם כאשר יש רק סימפטום ספציפי אחד או שניים.

 

הספר נותן גם מידע מרוכז בעברית לגבי רוב הרמדיס הצמחיות הקיימות מבין צמחי הפרחים, וניתן להיעזר בו ככזה. אינדקס לפי שמות הרמדיס וטבלאות כלליות המובאות בסוף, מקלות על השימוש בספר.

[1]  שיטותיהם של שאנקראן וקבוצתו וסכולטן וקבוצתו יכולות לתאר את תכונות הסדרה, את הסדר הפנימי בתוך כל סדרה או את הרמדיס שבה, אולם הטבלה עצמה מתארת את הסדר הכללי בעולם הצומח, ואת ההגיון הכללי המנהיג את הצמחים, ומסביר מדוע תכונות הסדרה מופיעות כפי שהן.