הטבלה המחזורית של הצמחים: למה זה טוב, מה הביא ליצירתה - ההגיון שמאחרי. על מה מבוססת הטבלה, המקורות. ואיך להשתמש בספר
הצמחים הם הבסיס ממנו שואב העולם את יכולתו להתפתח. כבר מתוך התבוננות בטבע אנו למדים כי מהותם של צמחים היא התפתחות דינמית. מהות זו מתבטאת הן בהיותם גדלים ללא הפסק, הן באופן צימוחם והן בהתפתחות אבולוציונית נמשכת כתגובה לסביבה. הם שיצרו הפרדה ראשונית בעולם הטבע: בניגוד למינרלים, צמחים מוגבלים בממברנה החוצצת בינם לעולם ומבדילה אותם מסביבתם. דבר זה מאפשר לצומח להתפתח בקצב אישי ומואץ וליצור אבולוציה משלו - בנפרד מקצב השתנותם האיטית של המינרלים.
התפתחות הצמחים היא שמניעה בעקבותיה את האבולוציה של עולם החי והדומם על פני כה"א כולו: צמחים הם הבסיס לקיום החיים מבחינת מזון. מייצרים חמצן לאטמוספרה, ואף את המינרלים הם משנעים מהאדמה החוצה ומן האוויר אל האדמה. במובנים אלו משמש עולם הצומח כמתווך בין העולמות ומבטא ארכיטיפ של גדילה והתפתחות הנמשכת תדיר. מתוך כך מתאים להקביל את התפתחות עולם הצומח להתפתחות האנושית שטבעה אף הוא צמיחה, ולהשתמש בו כמדד למקומות בהן נעצרת התפתחות זו (קרי: מחלות). בכך מעניק עולם הצומח עוד מתנה נוספת - אפשרות לריפוי.
למה
התפיסה ההומאופתית של ימינו משתמשת בסידור המינרלים, במיקומם והתייחסותם המרחבית בטבלה המחזורית בכדי להבין את טבען של רמדיס מאותם חומרים. כאשר מינרל נמצא ברום הטבלה או בתחתיתה – יש לכך השלכה לגבי הבנתנו את תכונותיו. כלומר לסידור בטבלה יש משמעות. עובדה פחות ידועה אך קיימת היא כי גם בעולם הצמחים קיים סדר! סדר בוטני סיסטמתי הממוין לפי משפחות וסדרות. כבר פארינגטון הבחין, בתחילת המאה ה-20, במכנה המשותף לקבוצות צמחים דומות. והומאופתים נוספים- כיאן שכולטן, פרנס ורמולן, יואל קרייסברג, רופאל דסאי וראג`ן שאנקראן החלו למיין את הרמדיס לפי קבוצות בוטניות – משפחות או סדרות, ולאפיין את תכונותיהן או התמות המשותפות להם. המיאזמות שלהן וכן הלאה. אולם מהו הסדר הכללי? מהי התמונה הרחבה המאחדת ומנהלת את עולם הצמחים ומכתיבה את התכונות שמוצאים בכל משפחה ובכל רמדי? נקודת מבט זו חסרה לי בכדי להרחיב את הבנתנו את הרמדיס מעולם הצמחים.
איך
מהיותי בוטנאית בעברי, בדקתי את השאלה הזו במשך שנים, ההבנה צמחה לאט, מתוך התבוננות במקרים בפרקטיקה, הכרת הרמדיס, שליוב של ידע בוטני ואנושי, שיחות עם קולגות והקשבה להומאופטים כ-Scholten, Shankaran, Mangelavory Kreisberg, Vermulen, Vega, ואחרים שתארו את היכרותם עם משפחות או רמדיס בודדות (תודה לכולם). כל אלו הביאו לבניה של סכמה כללית שקרמה עור וגידים עד שהתגבשה לכדי תמונה שלמה של תהליך אחד – המבטא סדר מופלא את הקשרן ל רמדיס צמחיות לבריאות ולתהליכי מחלה אנושיים.
למרות שהסכמה המתוארת נבנתה לפני יותר מ10 שנים, היא נמצא עדיין בשלבים התחלתיים ודורשת עוד אישוש ממקרים, חקירה ואף נקודות מבט של הומאופטים אחרים.
מה בספר
הספר מבהיר בחלקו הראשון את הרקע הבוטני הבסיסי הנדרש להבנה של סדר עולם הצומח, ואת הרקע התיאורתי לתמונה הכללית של עולם הצמחים מבחינה הומאופתית. בהמשך ניתן פרוט כללית של רמדיס מעולם הצמחים, וסידור של הצמחים כטבלה בעלת טורים ושורות. לכל טור ושורה יש הסבר כללי, לכל סידרה ומשפחה של צמחים יש הסבר על פי נקודת המפגש בטבלה של הטור והשורה והתכונות המשותפות לה ולכל הרמדיס שבה מתוארות בפרוט. אף כל רמדי ורמדי צמחית מקבלת תיאור והסבר ספציפי. כמעט כל רמדי מצמחי הזרעים במטריה מדיקה מקבלת בספר תיאור – קצר או ארוך, תיאור המתייחס לתכונות הקשורות למיקום הרמדי בטבלה (תיאור שאיננו בא להחליף מטריה מדיקה). בחלק מהרמדיס הקטנות מובאת תמונה נפשית שאיננה ניתנת באופן ברור במקומות אחרים, אותה ניתן היה להבין משילוב המיקום בטבלה ואיסוף מטריה מדיקה ממקורות שונים. מובאים גם זיקה של רמדיס למערכות, וסימפטומים פיסיים ברורים – בהקשר לטמות הרלוונטיות להן מהטבלה הצמחית.
המקורות
תמונה אשר הובנה מאיסוף מקורות מידע ממקורות שונים: מטריה מדיקה למינן, רפרטורי, מקורות בוטניים ופולקלור. כל סימפטום המופיע בתיאורי הרמדיס נילקח ממקור הומאופתי ברור, ואיננו בגדר תיאוריה. המקורות העיקרים בהם נעזרתי היו תוכנות הרפרטורי RADAR ו- MAC Repertory, כולל האנציקלופדיות שלהן. ספרי פרובינג מסויימים. Prisma של וורמולן ומקורות נוספים כשיחות עם הומאופתים, הרצאות של הומאופתים ומידע ממקרים שנעזרו ברמדיס צמחיות קטנות. ספריהם של שאנקראן ויאן סכולטן וקבוצתו הוסיפו מידע מאשר להבנות הכלליות שבספר, אולם בשום אופן לא היו הבסיס להבנה של התמונה הכוללת. פרוט המקורות מובא בסוף החוברת, ומוזכר בקצרה ליד כל מקור שאיננו מהרפרטורי.
מבחינה בוטנית המקורות העיקריים היו: זהרי (כל עולם הצמחים) ואנציקלופדיות בוטניות באינטרנט.
איך להשתמש בספר
כדאי לקרא את החלקים התיאורטיים המהווים את הבסיס להבנה הכללית של הטבלה, ומתארים את המונחים בהם הטבלה משתמשת. ולאחר מכן, לאט לאט, לקרא חלקים שיהיו רלוונטים בעבודתכם, כאשר ניתקלים במקרה שהרמדי איננה מוכרת אך שייכת לטור או שורה שנמצאים בטבלה הצמחית – ניתן לחפש בספר ולראות - האם הרמדי מתאימה, לבדוק את התמונה הנפשית, הן בהקשר הרמדי הספציפית והן בהקשר למיקומה בטבלה הצמחית. אינדקס רמדיס וטבלאות כלליות מקלות על השימוש בספר.
מיכל יקיר, 2010