אחת הסדרות שעברה שכתוב והרחבה היא סידרת הליליאלס בטור הרביעי, חד פסיגיים. נוספו רמדיס חדשות, הורחבו רמדיס קיימות ונוספו מקרים.
הטור הרביעי והאחרון בחד-פסיגיים מאחד את עקרונות הטורים 5 ו-6 בדו-פסיגיים. בהתאם הדגש הוא על יחסים עם האחר, הקבוצה והעולם כרעיון אחד. עם זאת, אולי בגלל מיקומו (טור רביעי) טור זה נשי ונקבי מעט יותר בגישתו מאשר טור 5 ו-6 המקבילים לו בדו פסיגיים.
Liliales - שושניים
* עיבוד המידע, הבנות ושכתוב הפרק נעשו בשיתוף עם רונן לוי.
1. Liliaceae: Agrap, Alet, All-a, All-c, All-f, All-p, All-s, All-u, Aloe, Asparg, Colch, Conv, Helon, Lachn, Lil-t, Orni, Paris, Rusc, Sabad, Sars, Smilax, Squil, Tulip, Tril, Yucca, Verat-a, Verat-v, Xero
2. Amaryllidaceae: Agav, Amaril, Gala, Narc, Xanthox.
3. Iridaceae: Croc, Homer, Iris, Helon, Sisy.
זוהי החלוקה הקלאסית לפי כרונקוויסט, חשוב לציין, שכיום מקובלת חלוקה פנימית למשפחות מפוצלת יותר. לא ברור בינתיים מה המשמעות בתוך המשפחה. לנוחות הקורא מובאות כאן הרמדיס לפי חלוקתן החדשה:
1. Alliaceae: All-a, All-c, All-f, All-p, All-s, All-u, 2. Agavaceae: Agav-a, Agav-t, Yucca
3. Aloeacease: Aloe 4. Amaryllidaceae: Amaril, Gala, Narc, Xanthox.
5. Asparagacease: Asparg 6. Colchicacease: Colch
7. Convallariaceae: Conv 8. Haemodoraceae: Lachn
9. Hyacinthaceae: Agrap, Orni, Squil 10. Iridaceae: Croc, Homer, Iris-, Iris-fl, Iris-fo, iris-v, Helon, Sisy.
11. Liliaceae: Lil-s, Lil-t, Sars, Tulip
12. Melanthiaceae: Alet, Helon, Sabad, Verat-a, Verat-v, Xero
13. Ruscaceae: Rusc, 14. Smilacaceae: Smilax 15. Triliaceae: Paris, Tril-c, Tril-p
{ צמחי הסדרה* הם ברובם עשבים נמוכים, מיעוטם מטפסים, אין עצים ואין שיחים. לחלקם הגדול יש אזור שורשים מעובה - פקעת אגירה או בצל, ומערכת שורשים קצרה ולא עמוקה. [בצמח מקבילים השורשים לראש, ומעניין שלסדרה זו יש אפיניות לפגיעת ראש]. לפרחים מבנה אחיד בצורתו, המבוסס על חלוקה לשלוש: לרוב 6 עלי כותרת המסודרים ב2- שלשות או בשישייה. הפרחים – החלק המיני של הצמח, לרוב בולטים בגודלם וביופיים.
*מבחינה בוטנית, לפי החלוקה של Cronquist הסדרה מכילה כמה משפחות, שהגדולה שבניהן היא ה Liliaceae. קבוצת ה-APG מחלקת את ה- Lilialesלמשפחות רבות וקטנות יותר כמודגם לעיל. (המשפחות מוזכרות גם בטקסט בעמודה הימנית בכל רמדי). אולם, מבחינה בוטנית קלאסית כמו גם מבחינה הומאופתית, מהיותן דומות בתכונותיהן, החלוקה למשפחות איננה מוסיפה מידע, ובשלב זה אפשר וראוי להתייחס לכולן תחת הכותרת של אותה הסדרה. מסיבה זו נשאר עם החלוקה הבוטנית של Cronquist ועם התייחסות לכל הסדרה כקבוצה אחידה בתכונותיה.
מיקום: בטבלת החד פסיגיים, השושניים מתפרשים על פני שורות המתבגר והבגרות (6-8) – שלב של התנתקות מההורה ומציאת דרכך בעולם, בחברה. לעיתים יראו כמו שילוב של מורכבים ושפתניים (הנמצאים בטור השישי באותן שורות בדו פסיגיים).
לרוב השושניים כמה אלמנטים משותפים ברורים: שאלת מקום, בניית אני מול קבוצה, מציאת מקומך בחברה והשתלבות בחברה מול צורך לשמור על אינדיבידואליות וייחודיות. זהות אני מול האחר או חוסר זהות, יהירות, דיקטטוריות, מעמד, רגישות לביקורת, דחייה ועלבון (ורמולן). רגש מול שכל.
התֵמות של הקבוצה מובאות בהרחבה.
יצרים
השושניים עובדים חזק על היצרים (ר. לוי). היצרים עולים בהקשר של שורה שביעית: להשיג בעולם, להתקדם, לחוות את העולם, מין ואוכל והנאה (על השומים והבצלים...). חומר ותענוג. רצון [בחלק מהרמדיס] להרגיש את הגוף עד הסוף, לכבוש, לאכול – כלומר להכניס לגוף כמה שיותר מהעולם – להכניס יותר משהגוף יכול. בשושניים יש קונפליקט בין הרצון לחוות את העולם ולהיכנס לתוכו- לבין הרצון לשמור גבולות. לכן ישנן לא מעט בעיות סביב מערכת המין והעיכול: ההנאה נפגמת מדברים מהם יכולים היצרים ליהנות בעולם.
היצרים מזינים בסדרת השושניים אני חזק ומגיב, אני שדורש את הנאתו בעוצמה. ניראה אנשים מלאי חיים, או דברנות, התקפי זעם עד שיגעון – ואז מותשות. מתדרדרים כאשר לא מתאפשר להם יותר ליהנות מהעולם.
עיכול – בעודף והגזמה או בחוסר יכולת
אכילה מופרזת, זלילה: ליהנות ולנגוס מהעולם – ותוצאות הזלילה: בעיות עיכול, חוסר תאבון, בהרבה שושניים מערכות העיכול מתקלקלות ואינן מאפשרות הנאה מהאוכל (אוכל אינו מתעכל, המערכת איננה עובדת). כמו כן - אנורקסיה (בעיה של שורה 7- הקשורה לדימוי גוף). בעיות העיכול אינן קשורות להזנה אלה לצורך לשים גבול ולא לתת לעולם להיכנס פנימה – צורך הנובע ממיקומו של הטור ביחסים עם האחר\העולם, עם כל מה שאיננו אני.
מיניות, טוהר ובושה
המיניות מוחצנת ומתקשרת לשאלת הזוגיות ברמת המתבגר והבוגר הצעיר: מציג עצמו לעולם או מול האחר באמצעות מיניות. ומכאן דגש על אברי והורמוני מין. תיתכן אף מיניות מוגזמת, נימפומניה, Lasciviousness, חוסר בושה - Shamelessness, חוסר מוסריות, טוהר מול בושה, ומכאן דת. מודגשות שאלות של טהור וטמא: כתחושה בעולם או על העולם: להיות טהור מול העולם. בהקשר זה תֵמות של זוגיות ונישואין, מרידה, כעס, צער ועצב (ורמולן). "הסדרה מיוצגת ע"י קליפת נוגה: טהור וטמא יחד. הטוב נראה כמו רע. אין ברור. מעורבב". (אבי עזריאלי).
פוריות
המערכת ההורמונאלית הנקבית נפגעת עקב מיקומו הזכרי של הטור והמיקום בשורת הבוגר – היכולת לשאת פרי. אצל נשים נראה בעיות במערכת האורוגניטלית (רביה, רחם, מחזור ושתן), נטייה לבעיות להיכנס להריון, עקרות והריון קשה. דגש על מערכת הדם הקשורה אליה (וסת ודימומים). אצל גברים - עודף או חוסר. אטרופיה של אשכים, קור באזור, אי תפקוד מיני – כל מה שמונע מהאדם לשאת פרי ברמה הפיסית. בעבודת מחקר שערכה צילתי קרתי-טרם על תכיפות סימפטומים ברפרטורי, נמצא כי ל LILIALES יש זיקה חזקה ביותר בין שאר הסדרות בטבלת הצמחים לבעיות מבניות ברחם, ציסטות בשחלה, מחזור מוגבר ולא סדיר ובעיות הורמונאליות.
דת, דתיות מול חטא, טוהר מול קלקול, מול רוע
הטור האחרון שאיכותו זכרית בבסיסו, קשור לאיכות ההיררכית ומושך לעיסוק בדת. בצורתה המופשטת הדת מכוונת אל מטרת הנשמה – להתפתחות רוחנית, ובצורתה הגסה היא ההיררכיה האולטימטיבית. הרמדיס בקבוצה עוסקות בשאלות דת ואמונה, אמונה רוחנית מול אמונה כפייתית. וכמובן חטא וכפירה, טהור וטמא, good and evil. דת נותנת גם תחושת קהילה [מיקום הטור] ולכן ההימשכות לעיסוק בדת יכולה לנבוע מהצורך לשייכות: "אם אפעל לפי הכללים, אוכל להכלל בקבוצה".
מוח ומערכת העצבים היוצאת ממנו. כאבי ראש, שכלתנות ודיכוי רגשי
קבוצה זו קרובה למהות אדם, לצורך להיות אנושי בחברה, לצורך להיות מובחן ומיוחד בתוך הקבוצה. להגיע אל המטרה הרוחנית. להגיע למקום, להישגים. לכן המוח, המציין את האדם (המדבר), נפגע: גודש מוחי, חיות, דברנות, בעיות עצבים ממקור מוחי, בעיות זיכרון וחשיבה, כאבי ראש ומגרנות אופייניים לרוב הרמדיס בסדרה – כל הנגזר מהמוח. גם מבנה השורש הבצלי מזכיר יותר מכל את מבנה ראש האדם. המיקום בטור הזכרי מכתיב צד ימין חזק: שכל ורציו פועלים ביתר (ביקורתיות, שכלתנות) ומדחיקים את הצד הרגשי.
יחסים, זוגיות ואינטימיות
המרחק, או חוסר הקשר המספק בין השכל לרגש, ומיקום השורה בטור היחסים עם האחר, מעלים בעיה ביצירת קשר אינטימי או במהלך זוגיות: בעיית ההכרה בזולת כאדם בפני עצמו (אגוצנטריות). שאלות זהות עצמית ואישית עולות בקשר ומכאן נובעות תֵמות רבות של השושניים. רוצים תשומת לב מאחרים אך פגיעים רגשית וזקוקים למרחב סביבם. עם זאת, עקב מיקומה של הסדרה בטור היחסים עם האחר, נמצא לעיתים שפגיעה בתחום זה: אבדן, מוות, פרידה מאדם קרוב – יגרמו להחרפה בפתולוגיה הפיסית (בעיות לב, להפסיק לאכול ועוד) ולהרבה עצב ו grief.
לב
מתוך ששתי הספרות של היצרים והשכל עובדות בעודף, ספרת הלב נמצאת בחסר ובניסיון לאזן (ר. לוי). לכן בעיות לב אופייניות להרבה מהשושניים. המיקום בטור אני והאחר\הקבוצה מקנה לשאלת היחסים הבין אישיים משמעות ופגיעות. ישנו צורך להגן על הלב מפני פגיעה. הסתגרות וניתוק לאחר פגיעה רגשית. לב סגור ובעיות לב. בעיות הלב מובילות לבעיות נשימה, בצקות ובכלל לפתולוגיות ב"משולש": לב ריאות וכליות.
שאלות של חברה, מעמד ומקום בחברה. לחפש הערכה או להעריך עצמך ביתר, אצילות
שאלות אלו מועצמות בגלל מיקום השורות (גיל הנעורים והבוגר הצעיר, בו נודעת חשיבות גדולה לשייכות לחברה). מצד אחד נראה יהירות וחשיבות עצמית, ומצד שני מרגישים שדוחפים אותם הצידה, שמתעלמים מהם, שמורידים אותם. יש רצון להבדל, להיות יחודי, להיות אציל – להיות מיוחד בעולם – מה שנובע משילוב שורות הבוגר- לצאת לעולם, עם מיקום הטור ביחסים עם העולם. חש מופרד מהמשפחה ולא שייך. רוצה להיות כלול בקבוצה אך חש נדחף החוצה (Forced out- גם פיסית, לדוגמא הפרשות מהאוזניים - שאנקראן וקבוצתו). חשים שמעמדם בקבוצה או מול אדם מעליהם - בסכנה. הרגשה כשל אאוטסיידר. רגישות גבוהה מאד לדחייה, לביקורת ולעלבון רגשי; השושניים ממוקמים בסוף בניית האגו (מקביל לטור השישי בדו פסיגיים) - פגישה באחר באיכות של האלמנט הזכרי: לכן הם אקטיביים בפעולתם. כיוון שהאגו חזק כבר, יש צורך להצליח, למצוא חן ולמצוא את מקומם בחברה – אך עם זאת יש צורך לשמור על אינדיווידואליות: לכן רצון לבלוט ולהיות מיוחד באופן כלשהו, לקבל תשומת לב. תתכן התנהגות מלאת חיים באופן מוגזם: Hysteric, Vivid, even exaggerated behavior. לעשות דברים על מנת להיות מושך, לרַצות אחרים ולהיות מוערך על-ידי החברה (שאנקראן). יתכן שיעשו זאת על ידי התחלות. לעיתים קרובות נראה יהירות (כמו Verat.) או תחושה של עליונות שהפציינט מקרין. להיות אציל או כפרי?. חש כפרי והיה רוצה להיות אציל מורם מעם, או משהו מעודן ואצילי ומרוחק באדם.
שאלת מקום כללית
למעשה המטרה היא להגיע למקום גבוה בעולם, גבוה מבחינת מיקום מרכזי בחברה - או גבוה בעיני אלוהים: השושניים מודדים עצמם הרבה פעמים מול ההיררכיה הגבוהה ביותר האפשרית (מ.י). לעיתים הצורך להתקדם בעולם יוצר קונפליקט אצל נשים שהעבודה בבית לא מתאימה להם – אך גם לא עומדות בתחרות הגברית בחוץ. שאלת המקום יכולה להתבטא כבעיה לגבי מקומם בעולם, בחברה, בין זכר לנקבה, מקומם בזוגיות, מקום גבוה או נמוך, כולם נסיכים ונסיכות.
שאיפות, יהירות, מרוכזים בעצמם, עצלות, מיוחדות ושונות
במקביל לצורך להגיע למקום בחברה (שורה שביעית בטור העולם), נראה שאפתנות, יהירות, גאווה וכעס. (M. Pelt). יתכן ויהיו מרוכזים בעצמם עד נרקיסיסטיות. יש צורך להיות מיוחד, נבדל ושונה (מהקבוצה) שלעיתים מגיע לתחושת זרות ושונות. לעיתים קרובות נראה גם עצלות: כמו הנסיך שמצפה שיעשו בשבילו. לעיתים קרובות ניראה שהם משתמשים במניפולציות שונות כדי להיות במרכז ושישרתו אותםL או דרך המחלה, או כאופי: שיעשו להם, שינשאו אותם על אפיריון...
אסרטיביות, אני חזק, אישיות חזקה ועומדת על עצמה
לשושניים יש לרוב אישיות חזקה ואסרטיבית שלפעמים מתבטאת כמה שנראה כיהירות. הטור מפעיל את העיקרון הזכרי [ביטוי בעולם] ומדכא את הנקבי: התנסות פטריארכאלית והיררכית, אגו חזק בשילוב הפגישה של האני באחר. תיתכן בעיית אסרטיביות, אך לרוב נראה עמידה על שלהם, תוקפנות, יהירות ודיקטטוריות. אני חזק המגיב בעוצמה לעולם. רגש מלווה: לב, כעס, חום וחוסר מנוחה, רגשות לא נשלטים – עד טרוף.
פציעות, פגיעות ודימומים - אני מול העולם
בדומה למורכבים: מנסה להיות עצמו, נפרד ומיוחד מול העולם. העולם פוגע, פוצע, חודר גבולות. לכן נמצא אלרגיות, מערכת חיסון אקטיבית ביתר. מצבים אוטואימוניים, פציעות, דימומים, איחוי פצעים ועצמות ופגיעות ראש ועצבים (בספרות). אלרגיות, כוויות, מכות וחבלות. כמו המורכבים- הרבה בעיות סביב נושא של דם, עם דגש על הרחם ופחד מכאב (מ.יקיר).
חלק מהרמדיס יושבות על שורה אחרונה, שם יש צורך לשמור על הגוף מפגיעה, לשמר את נצחיותו, להימנע מהמוות.
* המידע עבר עיבוד בשיתוף עם רונן לוי. מידע מסוים, שאיננו מטריה מדיקה, נילקח מוורמולן (סמינר בארץ), כמו כן מהחוברת של שכולטן: Seminar plants 7. Alex Leupen, Marguerite Pelt, Jan Scholten. רעיונות מסוימים פותחו לפי שאנקראן וקבוצתו
דוגמאות
אגבת הטקילה
(כיום משויך ל Agavaceae)
צמח מיבשת אמריקה, שעליו דומים לצרור חרבות היוצאות מהמרכז. חדים ועסיסיים.
הצמח מכיל חומר סוכרי, ממנו מכינים כיום סירופ בעל ערך גליקמי נמוך, מהסוכר שהותסס הכינו את משקה ה"פולקה" האינדיאני ואת משקה הטקילה. *הפרובינג השני הוכן מליקר טקילה. אחראי הפרובינג- De Legarreta טען שזו רמדי טובה לאלכוהוליזם. (Julian`s new remedies).
Agave tequilana
הרמדי מראה תכונות של שורת גיל ההתבגרות. כמו מתבגר אבוד: אנורקסיה* (בעיות דימוי גוף האופייניות לשורה, רSabad. `) או זלילה ללא תאבון. תחושת ריקנות: Feeling of emptiness in the stomach, compulsion to eat, but no hunger. דיכאון. אוהב אלכוהול- ולהתפלסף- כמו China שנמצאת באותה שורה (Discuss, desire to).
עסוק במיניות שלו, ציסטה על האפידידימוס. כשל בתפקוד מיני- פליטה ללא זקפה.
מבקש בעולם את שלא ניתן להשיג - Desire for the unattainable. (אופייני לשורה 7- גיל ההתבגרות, ר` China). לא מוצא את עצמו, צרוד, פסימיסט, מדוכדך, לא יכול לישון. שותה אלכוהול יותר מידי (שמחמיר את בעיית השינה), משתכר, מתבדח. משתולל, צועק ונעשה אגרסיבי, אח"כ נעשה עמום ולמחרת – לא זוכר כלום, יובש בפה, כאב ראש נוראי... ליחה צמיגה בגרון, קשה לבלוע. יובש וגרד בעיניים, מעין התייבשות כללית. נטיה למיגרנות [אופייני לסדרה]. תת פעילות של בלוטת הפיטוארי (ג`וליאן*).
צרבות, בעיות הזלילה - אלו קשורות כנראה גם לסוכר שבאגבה. כאבי בטן - המוטבים משתיית אלכוהול (לשאר הבעיות – אלכוהול מחמיר).
עייפות כללית, חולשה וכאבי שרירים. כאבים ריאומטיים מתחלפים (Erratic).
וסת כואבת אך דימום חלש. דלקות שחלות, בעיות הורמונאליות של מערכת הרביה (MR). נטייה סרטנית.
Hyacinthoides nonscripta
"Bluebell""יקינתון פעמוני"
(משויך ל Hyacinthaceae). – נראה כפעמוני פיות תכולים.
Agraphis nutans
בשמו הלטיני של פרח יפה זה מוחבאות המילים – "ללא תאור". (לא להיות מיוחד). גדל בקבוצות באזורים מוצלים ונחבאים. רגישים לקור בעולם. מתקררים בקלות מכל רוח, לכן (Cooper) Better from shelter. מצטננים, הרבה ליחה ונזלת. השקדים מוגדלים, פוליפים באף. Enlarges tonsils and adenoids. מתחילות דלקות אוזניים ואיבוד שמיעה בעקבותיהן.
המצב יכול להחמיר להפסקת דיבור מבחירה ((Taciturn - mutism, לומד לדבר לאט, Talking – slow learning to talk, ללא סיבה. הפסקת דיבור ושמיעה כביטוי להסתגרות מקשר אינטימי (ראו Convalaria).
ועוד -בספר